ממש לא! לגרסה הראשונה יש חשיבות מכרעת לניהול ההליכים נגדך. החקירה השנייה והבאות אחריה מתבססות על הגרסה הראשונה שמסרת וכל דבר שתגיד בהן יכול רק לסבך אותך יותר. הדבר דומה למגדל פיזה – אם היסודות עקומים כל הבניין עקום.

זומנת לסור למשטרה – עליך לברר האם אתה בסטאטוס של חשוד או שמא בגדר עד שבא למסור עדות. חשוד בדבר ביצוע עבירה חייב להיות מזוהר בתחילת חקירתו כי הוא חשוד בביצוע עבירה X וכי יש לו זכות לשמור על זכות השתיקה וכמובן להיוועץ עם עורך דין פלילי. עד לעומת זאת לא מוזהר ומוסר את עדותו כפי שחווה אותה בחושיו. יחד עם זאת בשלב מסירת העדות עד יכול להפוך לחשוד ובשלב זה על החוקר לעצור את גביית העדות, ולהזהירו כדין על היותו חשוד.

בקרב הציבור יש בלבול רב בין המונחים השונים, בואו נעשה קצת סדר: רישום משטרתי – משמעו תיק חקירה שנפתח ולאחר מכן נסגר מבלי להעמיד את החשוד לדין, באחת משלוש עילות : חוסר עניין לציבור, חוסר בראיות והעדר אשמה. בשתי העילות הראשונות יישאר רישום לחובת החשוד שנסגר נגדו התיק, ומדובר ברישום משטרתי. בעילה האחרונה – "העדר אשמה" לא יישאר שום רישום. קיימת עילה נוספת לסגירת תיק חקירה, "הסדר מותנה" – עילה זו מתייחסת לתיקים אשר נפתחו ונסגרו על ידי הסדר מקדים בין התביעה/פרקליטות לחשוד בטרם הגעה לבהמ"ש, ולמעשה גן עילה זו משאירה רישום משטרתי לחובת החשוד – אשר נעלמת מעצמה לאחר 5 שנים. הרישום הפלילי – מתייחס להרשעות או החלטות אשר ניתנו בבית המשפט בין אם הרשעה ובין אם אי הרשעה. לכל אחד מאלו תקופות התיישנות ומחיקה שונות, וההבדל הגדול בין הרישום הפלילי לעומת הרישום המשטרתי, הוא שהרישום הפלילי חשוף בפני מספר רב של גופים כך שהוא מהווה כמכשול של ממש ועשוי למנוע ממי שהרישום לחובתו מלעסוק במקצועות רבים, בין היתר – נהג אוטובוס, מורה במשרד החינוך, רו"ח, מדביר, מתווך דירות, עמל מכס וכיוצא בזה. לכל אחד מהרישומים אופן שונה לביטולו, למשל רישום פלילי ניתן לבקש למחוק או לקצר את תקופת הופעתו אך ורק על ידי בקשת חנינה, ולעומת זאת, רישום משטרתי ניתן לבקש לבטל מהמטה הארצי לאחר כחמש שנים (כלל אצבע) מהרישום האחרון, ואם טרם עברו חמש שנים, על ידי פנייה לגוף שסגר את התיק ולמעשה לערר על עילת הסגירה ולבקש לשנותה ל"העדר אשמה".

הסדר טיעון – הוא הסדר בין הפרקליטות/התביעות לבין הנאשם, אשר במסגרת ההסדר הנאשם מודה בכתב אישום מתוקן לטובתו מאחר והודה וחסך בזמן שיפוטי, והפרקליטות מצידה מוכנה לבוא לקראת הנאשם שלקח אחריות וחסך בזמן שיפוטי ולהקל בעונשו. במסגרת הסדר שכזה ניתן לקבוע עונש מוסכם בין שני הצדדים, ולחלופין ניתן להשאיר לשיקול ביהמ"ש לאחר שהצדדים טוענים לעונש. במקרה כזה לרוב, ההסדר יסתיים בהרשעה ורישום פלילי, אולן ברור כי במקרים חריגים ניתן להימנע מכך. בדרך כלל, התנאים של הסדר טיעון יהיו מאוד חמורים, יחסית לתנאים של הסדר מותנה, וילוו בעונשי מאסר על תנאי, קנס, פיצויי, ביצוע שעות לתועלת הציבור, צו מבחן, ושוב החמור מכל – רישום פלילי והרשעה בבית המשפט אשר ילוו את הנאשם כ – 17 שנים. חסרון חמור נוסף הוא כי מדובר ברישום פלילי לו חשופים גופים רבים וישנם הגבלות על בעלי מקצוע לעסוק בעיסוקם אם ישנו רישום פלילי, למשל; סוכן מכס, מתווך מקרקעין, מדביר, קבלן, סוכן ביטוח, נהג אוטובוס/מונית, אנשי חינוך ועוד. הסדר מותנה – הסדר בין הפרקליטות/התביעות לבין החשוד בעבירה. ההסדר נוצר עוד לפני הגשת כתב אישום ולעיתים אף לאחריו. כך, שאלת ההרשעה והרישום הפלילי אינה עומדת על הפרק, מאחר שהתיק נסגר עוד לפני שהגיע לפתחו של בית המשפט (בדומה לתיק שנסגר מחוסר עניין לציבור). החשוד מודה בטיוטת כתב האישום, אשר לרוב ניתן לתקן אותה ולהמיר את עבירת המקור בעבירה שחומרתה פחותה ולאחר מו"מ עם הפרקליטות לשפר את התנאים במתכונת ההסדר. לדוגמה: כתב האישום המקורי כלל ביצוע שש עבירות של היזק במזיד לרכב; כתב האישום תוקן לעבירה אחת כללית של נזק לרכוש ולמעשה מכתב אישום של עבירת פשע, – התיק נסגר בפיצוי בלבד.

לאחר חקירה במשטרה למעשה נפתח תיק חקירה, ולו מספר מסלולים – האחד יכול שהתיק ייסגר, השני יכול ויוגש כתב אישום, השלישי יכול שהתיק ייסגר בדרך של הסדר מותנה ובין היתר יכול והתיק ישלח להשלמת חקירה, לאחר עיון תובע או פרקליט. בשלב זה מומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין מהתחום הפלילי ולנסות לבחון מה יהיה חכם יותר לעשות בשלב זה – כמובן בהתאם של כל מקרה לגופו. למשל יכול להיות שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא להגיש בקשה לסגירת התיק כבר בשלב זה, לחלופין יכול להיות מצב שבו נעדיף פשוט "לחכות" ולהנות מחלוף הזמן אשר מקהה את העוקץ מהטיפול בתיק, ואולי בכלל עדיף כבר עכשיו לנסות ולסגור את התיק בדרך של הסדר מותנה. חשוב לזכור, כי בהגשת בקשה מוקדמת לסגירת התיק – ניתן "להשפיע" על מקבליי החלטות, בין אם על ידי הצגת החשוד באור חיובי, ובין אם על ידי להסביר את הגרסה שלו למעשה עצמו, מה שלא תמיד ניתן לעשות בחדר החקירה בגלל הלחץ והחרדה. למעשה ניתן לשפר את גרסת החשוד ובכך לשפוך אור נוסף על הפרשה כולה.

יש להבדיל בין זימון לחקירה לבין זימון למתן עדות. על פניו, זימון למתן עדות לא מחייב את האזרח להתייצב (אך יש לכך חריגים). זימון לחקירה מחייב את האזרח להתייצב, אחרת הוא עלול להיעצר. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי מיד כשהמשטרה יוצרת איתכם קשר.

בעבירות פליליות חמורות, החוק מחייב את התביעה לפנות לחשוד בכתב וליידע אותו שהתיק עבר מהמשטרה לפרקליטות, הועבר לעיון תובע והוא שוקל להגיש נגדו כתב אישום. מכתב זה מכונה "מכתב יידוע לחשוד" והוא מסביר לחשוד את זכותו לפנות באמצעות עו"ד פלילי מטעמו ולקיים שימוע לפני הגשת כתב אישום. מטרת ההליך היא לשכנע את הפרקליטות שלא להעמיד את החשוד לדין.